חברת פרטנר תקשורת בע"מ נ' אבו עיישה

החלטה

הענין שבפני, התנגדות לביצוע תובענה בסכום קצוב, אשר נסמכת על טענת זיוף.

בענין זה נקבע דיון בפני כב' הרשמת פומרנץ, ואולם לדיון לא התייצבה הנתבעת, ואולם התובעת הגיעה לכלל הסכמה, כי יכול ומדובר בטענה שיש בה ממש, שכן לבקשת התובעת ניתן צו המופנה כלפי משטרת ישראל.

טענה זו, כאשר היא ערוכה באופן המפורט בבקשה זו, הוכרה בפסיקה כטענה המבססת הגנה ואשר בגינה ראוי ליתן רשות להתגונן.

מכל מקום, בהעדר גרסה עובדתית מטעם המשיבה לא ניתן לשלול, בשלב זה, טענות אלו. הגם שנתבקשו צווים שונים, ומסמכים אשר לא הומצאו על ידי הנתבעת, עדיין מדובר בבירור עובדתי החורג ממסגרת הסמכויות הנתונות לרשם ביהמ"ש במסגרת דיון בהתנגדות.

במסגרת עיון בתיק, בחנתי את התצהיר שהוגש בתמיכה להתנגדות ושקלתי האם יש מקום לקיים דיון בבקשות לנוכח פסיקת בית המשפט העליון ובעיקר פסקי דין שניתנו בשנים האחרונות בסוגית מתן רשות להתגונן (ע"א 3300/04 צול ניהול פרויקטים ואח' נ. בנק המזרחי ואח' וכן ע"א 10189/07 עזרא ששון נ. בנק מזרחי טפחות בע"מ). בהינתן פסקי הדין האחרונים שרק הרחיבו ובססו את ההלכה הנוהגת, כי לא תנתן רשות להתגונן "רק אם ברור על פניו ונעלה מספק כי אין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו " (ע"א 6514/96 שצוטט בע"א 10189/07 הנ"ל), נדרשתי לתצהירים ולבקשות למתן רשות להתגונן.

לפיכך, ולאחר ששקלתי את הנסיבות הספציפיות של תיק זה ולאחר שחזרתי ועיינתי בטענות המבקשת בבקשתה לרשות להגן, אני מחליט מתוקף סמכותי כאמור בתקנה 205 (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 ליתן למבקשת רשות להגן על יסוד הבקשה בלבד וזאת מאחר שאני סבור כי יש בידה הגנה "לכאורה" הראויה להישמע ומן הראוי לקבוע את התיק לבירור לגופו של עניין.

בנסיבות הספציפיות של תיק זה, אני סבור שיש בהחלטה זו אף לתרום לחיסכון בהוצאות מיותרות לצדדים ולבית המשפט כמו גם להביא לניהול יעיל ועניני יותר של המחלוקת שבין הצדדים.

ניתנה היום, כ"ט שבט תשע"ב, 22 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: